לכתוב על יורה פעיל זה לא קל, אבל כדאי לדון בנושא באופן עובדתי בתוך חברות. לא כדי להפיץ פחד, אבל כדי שאנשים ידעו שהתגובה הראשונה צריכה להיות פשוטה, מהירה וממוקדת כולה בהישרדות.
התגובה הראשונה לא יכולה לחכות למידע מושלם
במהלך תקיפה במקום העבודה, הרגעים הראשונים נוטים להיות מבולבלים. אנשים שומעים יריות, צעקות, ריצות, מידע סותר, או פשוט רואים אחרים מתחילים לזוז. במצב כזה, אין זמן לאימות ממושכת.
ההחלטה הבסיסית פשוטה: אם אתה יכול לברוח בשלום, התרחק. אם אתה לא יכול לברוח, תפוס מחסה והפחית את הסיכון. אם יש לך הזדמנות לפנות לשירותי החירום, עשה זאת בקצרה ופעל לפי ההנחיות שלהם.
נושא זה אינו שייך לחברות רק כמפגש הדרכה פורמלי. זה שייך לשם כי אנשים בלחץ לא קוראים מדריכים. הם עושים מה שהם כבר הפנימו מראש.
הנהלת חברה צריכה לצפות מאנשים להגיב אחרת. חלק ירוצו, חלק יקפאו, חלק ירצו להתקשר ליקיריהם. ההכנה צריכה לפשט את התגובות הללו לכמה שלבים שנותרו ניתנים להשגה גם תחת לחץ.
- להגיע למקום מבטחים
- לפנות לשירותי החירום
- בצע את ההוראות שלהם
הבריחה מקבלת עדיפות, אם היא בטוחה באמת
כאשר יש דרך ברורה הרחק מהאיום, בריחה היא בדרך כלל הבחירה הטובה ביותר. זה לא אומר לרוץ בצורה עיוורת אל הלא נודע. זה אומר להתרחק במהירות מאזור הסכנה, לא לחשוף את עצמך מיותר לטווח הראייה של התוקף, ולא לבזבז זמן באיסוף חפצים.
חברות מתכננות לרוב נתיבי פינוי לשריפה, אך לעתים רחוקות יותר לפיגוע אלים. אולם ייתכן שדרך המילוט הרגילה לא תתאים במצב נתון. העובדים צריכים להיות מודעים ליותר מדרך אחת להתנייד בבניין.
אני לא מעודד גבורה בזמן בריחה. לעזור למישהו אחר הגיוני רק אם זה לא יוצר עוד נפגע. יציאה מהירה מהאזור והעברת מידע ליחידות המגיבות יכולה להיות העזרה הגדולה ביותר שתוכל לתת.
לתפוס מחסה פירושו הפחתת הראות והרעש
אם הבריחה אינה אפשרית, המטרה היא ליצור מחסום בינך לבין האיום, להגביל את הראות ולשמור על שקט במרחב. דלתות נעולות, אורות כבויים, טלפון מושתק ומרחק מהכניסה יכולים להפחית את הסיכון.
להישאר רגוע לא אומר לא להרגיש פחד. זה אומר לצמצם את התנועה, לא להסתכל החוצה אל המסדרון מתוך סקרנות, ולא להפיץ מידע לא מאומת. כל צליל וכל תנועה יכולים למשוך תשומת לב ברגע הלא נכון.
אם יש כמה אנשים בחדר, מישהו צריך לקחת אחריות בשקט על הארגון הבסיסי: לסגור את הדלת, להרחיק אנשים מטווח הראייה הישיר, להשתיק טלפונים ולהכין את המידע לשירותי החירום.
לקיחת מחסה צריכה להיות החלטה אקטיבית, לא המתנה פסיבית באמצע החדר. אנשים צריכים לצאת מקו הראייה הישיר מהדלת, להשתיק את המכשירים שלהם ולהתכונן למלא אחר הוראות המשטרה ברגע שיהיה בטוח לקבל אותם.
- להישאר רגוע ולצמצם את התנועה
- לאבטח את השטח ככל האפשר
- להימנע מחשיפה מיותרת לסיכון
- לעקוב אחר איך המצב מתפתח רק ממצב בטוח
התקשורת צריכה להיות קצרה ושמישה
קריאה לעזרה צריכה לשדר מעל הכל את המיקום, אופי האירוע, הכיוון אליו נע האיום, מספר הנפגעים אם זה בטוח לומר, והיכן המתקשר. הסברים ארוכים יכולים לגרום לעיכוב.
חברה הייתה צריכה להחליט מראש מי מתקשר עם שירותי החירום, מי מודיע לעובדים, למי יש גישה לתוכניות הבנייה ומי ממתין להנחיות המשטרה. ללא הכנה זו, נוצר כאוס מקביל.
במהלך אירוע, אני לא מנסה לכוון את המצב מרחוק באמצעות הודעות קבוצתיות אם זה חושף אנשים לסיכון. פיסת מידע קצרה, ברורה ומאומתת שווה יותר מהרבה מאוד הנחות.
העובדים צריכים גם לדעת שכשהמשטרה מגיעה, ההנחיות שלהם עשויות להיראות קשות או בוטה. באותו רגע, זה לא קשור לתקשורת נוחה, אלא להבדיל במהירות בין האיום לבין אנשים בטוחים. שיתוף פעולה ושמירה על הידיים ריקות באופן גלוי יכול לעזור למנוע בלבול.
הנהלת חברה נושאת באחריות לפני שקורה תקרית
תפקידי העובדים וההנהלה לא מתחילים ברגע של התקפה. הם מתחילים בהכנה: נהלי משבר מוגדרים בבירור, אנשים מאומנים ואנשים אחראים ייעודיים. אלה לא הליכים פורמליים עבור תיקייה במשרד.
לכל בניין יש פריסה שונה, כניסות שונות, משטר מבקרים שונה וסוג אחר של פעולה. לכן אני לא מתלהב מפוסטרים גנריים ללא קשר למיקום הספציפי. עובד צריך לדעת מה חל במיוחד בבניין שלו.
ברגע שהמצב בשליטה, השלבים הבאים הם הערכת האירוע, התאמת נהלי האבטחה ותקשורת גלויה עם העובדים. שתיקה או השמטה יכולים להאריך את הלחץ ולפגוע באמון בארגון.
ההכנה כוללת גם עבודה עם מבקרים. אורחים, ספקים וצוות חיצוני אינם מכירים את הבניין כמו העובדים. הקבלה והאחראים המיועדים צריכים אפוא לדעת לכוון אותם במהירות במשבר.
- נהלי משבר מוגדרים בבירור
- עובדים מאומנים
- אנשים אחראים מוגדרים
- להעריך את האירוע
- התאמת נהלי אבטחה
- תקשורת פתוחה עם העובדים
מסקנה: מוכנות לא צריכה להפחיד, היא צריכה לפשט את התגובה
יורה פעיל הוא מצב קיצוני, ואף אדם סביר לא מבטיח לו פתרון קל. עם זאת, ההכנה עדיין חשובה מאוד. זה עוזר לאנשים להחליט מהר יותר, להפחית את הסיכון ולהעביר מידע שמיש ליחידות המגיבות. הפשטות היא בדיוק מה שקובע כאשר פעולות רגילות מתקלקלות.
אם תרצו לבחון את נהלי המשבר של החברה שלכם, אפשרויות המילוט ותפקידי הקבלה, ההנהלה והעובדים, נוכל לעשות זאת ללא התחייבות וללא הפחדה. המטרה היא תוכנית מעשית שאנשים מבינים היטב לפני שהם עשויים אי פעם להזדקק לה.
"במצב קיצוני, אנשים לא נעזרים במדריך מסובך, אלא בהליך פשוט שהם כבר יודעים מראש."- רוברט ואצלוויק
