בשנת 2009 הקמתי את Bodyguard Group® מתוך רעיון פשוט: לספק הגנה קרובה באופן שהאנשים סביב לקוח אפילו לא ישימו לב. במהלך השנים, צוות שבסיסו בפראג גדל לחברה שעובדת הן בבית והן בחו"ל. ביצירה זו, אני מתאר מה השתנה, מה נשאר אותו הדבר, ולאן אני רוצה להוביל את החברה בהמשך.
שיחת טלפון מאוחרת בלילה
אני לא מתאר מטלות או לקוחות ספציפיים, אבל ככה נראה מצב רגיל. לקוח מתקשר מאוחר בערב כי התוכנית של מחר משתנה. היעד שונה ממה שתוכנן, והיציאה נדחקת לאחור. בתוך החלון הקצר הזה, יש לתכנן מחדש את המסלול, לאמת את המיקום החדש, לתדרך את הנהג, לבדוק את החניה ואת הגישה, וברור מי צריך לדעת על השינוי. הלקוח, בינתיים, שומע משפט אחד: בסדר, אני אטפל בזה.
זו מהות העבודה. הלקוח לא צריך לברר אם משהו אפשרי. הם צריכים לדעת שיש להם למי לפנות, ושהשינוי מתחיל להיות מטופל מיד.
זה בדיוק מה שהרגשתי שחסר בשוק ב-2009, כשהקמתי את Bodyguard Group®. הגנה צמודה הייתה מובנת פעמים רבות באותה תקופה כנוכחות פיזית של אדם חזק ליד הלקוח. רציתי לבנות שירות שבו נוכחות פיזית היא החוליה האחרונה בשרשרת, וכל מה שלפניה זה הכנה, מידע ותוכנית.
חברה זה לא שמה - אלה האנשים שמופיעים
כבר בשנים הראשונות היה לי ברור שהתוצאה לא נקבעת לפי השם בחוזה, אלא לפי האדם הספציפי שעומד ליד הרכב בבוקר. לקוח לא מבחין בהבדל בשיווק. הם מבחינים בהבדל האם המגן יודע את הדרך אל היציאה האחורית, האם הם יכולים להתנהג כראוי בקרב אנשים שהלקוח מכיר, והאם הם יכולים להישאר בשקט במשך חצי יום.
זו הסיבה שאני בונה את הצוות סביב אופי, לא סביב מבנה גוף. אני מחפש אנשים שנשארים רגועים כשמשהו משתבש, שלא מדברים על העבודה שלהם מחוץ לעבודה וששמים לב לפרטים לפני שהם הופכים לבעיות. משמעת, דיסקרטיות ואמינות בדברים הקטנים הם הבסיס עבורי.
אי אפשר להחליף את זה באימון, אבל אפשר לפתח באמצעותו. לכן הצוות שלי עובד באופן קבוע באמצעות תרחישים מדומים, כי בלחץ אנשים לא עושים את מה שהם קוראים - הם עושים את מה שתרגלו. ואם מישהו לא שותף לערכים האלה, אני מעדיף לדחות את המשימה מאשר לשלוח אותם ללקוח.
מהגנה על אדם ועד הגנה על כל סביבתו
עם השנים הבנתי שלהגן על אדם תוך התעלמות מהסביבה שהוא עובר בה זה לא הגיוני. לקוח לא גר רק במכונית ובחדר הישיבות. הם משתתפים באירועים, שוהים בבתי מלון, מארחים מפגשים ארגוניים, ומשפחתם מסתובבת באופן עצמאי. לכן הרחבתי את השירות לתחומים נוספים שנבנים אחד על השני.
כיום, התחומים העיקריים שאני מכסה הם:
- Close Protection - הגנה אישית הבנויה על דיסקרטיות, הכנת מסלול והכרת לוח הזמנים של הלקוח, לא מפגן כוח.
- אבטחת אירועים - ממפגשים ארגוניים סגורים ועד לאירועים ציבוריים, שבהם נקודות כניסה, בקרת קהל ודרכי מילוט צריכים כולם לנהל בבת אחת.
- הגנה על חצרים ובתי מלון - נוהלי כניסה, בקרה היקפית ושיתוף פעולה עם צוות הקבלה או האבטחה של המפעיל עצמו.
- ליווי משפחתי וסידורים דיסקרטיים - מצבים שבהם ההגנה צריכה להישאר לא פולשנית ככל האפשר, בדרך כלל סביב ילדים ושגרה יומיומית.
ההגנה לא נעצרת בגבול
הלקוחות שאני מגן עליהם לא מסתובבים רק בפראג. הם טסים לפגישות, מחזיקים ברכוש בחו"ל, מטיילים עם משפחותיהם ומארחים שותפים זרים. אם ההגנה פועלת רק בבית ומפסיקה ברגע שהם עוזבים את הארץ, זו לא הגנה - זו הסעה משדה התעופה.
לכן התחלתי לבנות קשרים עם שותפים בחו"ל. זה אומר שיש מישהו במדינת היעד שיודע את התנאים המקומיים, השפה, התחבורה, שירותי הבריאות ומה נורמלי שם ומה לא. ללא ידע מקומי, אפשר לייצר תוכנית שנראית טוב על הנייר ומתפרקת בצומת הראשון במציאות.
באותו אופן, אני מארח כאן משלחות זרות. עמית מחו"ל צריך שותף בפראג שיוכל לספר להם איך הדברים עובדים במקום, וזה בדיוק התפקיד שאני ממלא. הדדיות זו היא, לדעתי, הדרך ההגיונית היחידה לספק הגנה מחוץ לסביבת הבית שלך מבלי להסתמך על אלתור.
הטכנולוגיה לא תחליף הגנה, אבל היא תאיץ החלטות
הרבה מאוד השתנה במהלך השנים. תקשורת, תכנון מסלול, שיתוף מיקום בתוך הצוות, מערכות מצלמות, בדיקת סביבה לפני ההגעה - הכל מהיר ומדויק היום יותר מאשר כשהתחלתי.
יחד עם זאת, אני חושש מהרעיון שטכנולוגיה יכולה לעשות את העבודה עבור אדם. מערכת תראה לך שמשהו קורה. זה לא יחליט בשבילך אם להעביר את הלקוח או לחכות. ההחלטה הזו מתקבלת תמיד על ידי האדם שעומד במקום, שיכול לראות את כל התמונה.
אז אני מתייחס לטכנולוגיה כאל כלי שמקצר את הזמן בין מידע לתגובה. אני משקיע בו, בודק אותו ומאמץ אותו ברגע שהוא מוכיח את עצמו בפעולה - לא בגלל שהוא נראה טוב בהצעה.
לאן אני רוצה להוביל את החברה בהמשך
החזון שלי אינו עוסק בהגדלת מספר העובדים. זה עניין של עומק. אני רוצה שכל מגן בצוות שלי יוכל לקבל החלטות עצמאיות גם במצבים תובעניים, לדבר שפות, לקרוא סביבה ותהיה מאחוריהם הכנה שלא נגמרת בתעודה.
הדבר השני הוא רשת יציבה של שותפים. הגנה היא משמעת צוותית. ללא נהגים אמינים, טכנאים, עורכי דין, תמיכה רפואית ושותפים בחו"ל, אתה נשאר לטפל בהכל לבד, ובמוקדם או במאוחר זה מראה. אני בונה את הרשת הזו לטווח ארוך ובכוונה לאט, כי אי אפשר לקנות אמון בין שותפים.
הדבר השלישי הוא בהירות ללקוח. אני רוצה שלקוחות ידעו מראש מה הם מקבלים, איך הדברים יתנהלו ומי אחראי למה. אבטחה היא לא תעלומה. זוהי מלאכה שניתן לתאר, לתכנן ולהעביר בצורה לא פולשנית.
הטייק אווי
מאז 2009 השתנו הטכנולוגיה, מגוון השירותים והמדינות בהן אני עובד. מה שלא השתנה הוא העיקר: ההגנה נשענת על הכנה, אנשים ודיסקרטיות. לקוח לא צריך להרגיש שהוא חי תחת מצור. צריך שיהיה להם את המרחב להתמקד בעבודה שלהם ובמשפחה שלהם, בעוד שמישהו אחר דואג לארגון סביבם.
אם אתה שוקל הגנה על עצמך, על משפחתך או על החברה שלך, הייתי מציע להתחיל בשאלה איך נראית השגרה הרגילה שלך, ואיפה היא חוזרת על עצמה. הסיכון נובע לרוב מניזיות: אותו זמן, אותו מסלול, אותה דלת. אתם יכולים להרכיב את הסקירה הזו בעצמכם, וזהו צעד ראשון הגיוני לעשות עוד לפני שאתם ניגשים למישהו.
אני שמח לדבר איתך על זה ללא התחייבות. ניפגש או נדבר בטלפון, נעבור על המצב שלך, ואני אגיד לך בבירור אם אתה צריך הגנה בכלל, באיזה קנה מידה ובמה הגיוני לטפל קודם. אם אז תחליט אחרת, זה בסדר. אתה תשמור על הסקירה של המצב שלך בכל מקרה.
"הגנה אינה עוסקת בכוח או בטכנולוגיה. מדובר בהכנה המאפשרת ללקוח להתמקד בעבודה שלו מבלי להתמודד עם הארגון סביבו."- רוברט ואצלוויק
