במאמר הפתיחה הצגתי את טביעת האצבע של הדפדפן: מידע על המכשיר וההגדרות שעשוי לאפשר זיהוי גם בלי קובצי Cookie. כעת נבחן מי אוסף אותו, מה הופך אותו לייחודי ומה אפשר לעשות כדי לצמצם את המעקב.
מי אוסף את המידע ולשם מה?
לטביעת האצבע של הדפדפן יש שימושים שונים. חברות פרסום וניתוח שימוש נעזרות בה כדי לקשר ביקורים ולבנות פרופיל גם ללא קובצי Cookie. בנקים ומערכות תשלום עשויים להשתמש במאפייני המכשיר כדי לזהות פעילות חריגה ולמנוע הונאה. חשוב להבחין בין מטרות השימוש: אמצעי פרטיות שנועדו לצמצם מעקב פרסומי עשויים להשפיע גם על בדיקות אבטחה לגיטימיות.
עד כמה המכשיר שלכם ייחודי?
לכל מאפיין בנפרד — כרטיס גרפי, גופנים, רזולוציה או גרסת מערכת — יש ערך מוגבל, כי רבים חולקים אותו. שילוב של מאפיינים רבים עלול להיות נדיר ואף ייחודי בין המכשירים שנבדקו. זו אינה טביעת אצבע ביולוגית, אך צירוף הנתונים עשוי לסייע בזיהוי חוזר.
אפשר לבדוק את מאפייני הדפדפן בכלים coveryourtracks.eff.org ו-amiunique.org. הם משווים את התוצאה למכשירים אחרים שנבדקו אצלם. כדאי לחזור על הבדיקה אחרי שינוי הגדרות ולהשוות את התוצאות.
דפדפנים לפי עוצמת ההגנה
דפדפנים שונים מציעים הגנות שונות מפני יצירת טביעת אצבע. חשוב להבין מה כל הגנה מכסה ומהן מגבלותיה.
Tor Browser ו-Mullvad Browser נוקטים גישה של אחידות: לצמצם את ההבדלים בין משתמשים, כך שהדפדפן יבלוט פחות בתוך קבוצה. גישה זו יכולה להתאים במיוחד לפעילות המחייבת פרטיות מוגברת, בהתאם לצרכים ולמגבלות השימוש.
Brave נוקט גישה אחרת: שינוי אקראי של חלק מהערכים שאתרים קוראים. כך הוא מקשה על מעקב המבוסס על טביעת אצבע. ההגנה אינה מוחלטת, אך היא מספקת שכבה נוספת כחלק מהשימוש היומיומי בדפדפן.
Firefox כולל את ההגדרה המתקדמת resistFingerprinting, שעשויה לשנות את התנהגותם של אתרים, למשל בהצגת אזור הזמן. Firefox ו-Safari מציעים גם הגנות מובנות נוספות, שהיקפן תלוי בגרסה ובהגדרות. לפני שמסתמכים עליהן, כדאי לבדוק מה מופעל בפועל בדפדפן שבו משתמשים.
מדוע גלישה בסתר ו-VPN אינם מספיקים
גלישה פרטית מצמצמת בעיקר את שמירת המידע המקומי לאחר סגירת החלון; היא אינה מבטיחה שלא ייאספו מאפייני המכשיר בזמן הביקור. VPN משנה את כתובת ה-IP שנראית לאתר, אך אינו מסתיר כשלעצמו את כל מאפייני הדפדפן. שתי השכבות מועילות, אך אינן פותרות לבדן מעקב באמצעות טביעת אצבע.
גם הליכים משפטיים בארצות הברית בנוגע לאיסוף מידע בזמן גלישה פרטית המחישו את הפער בין ציפיות המשתמשים לבין אופן הפעולה בפועל. בלי להניח שכל מקרה זהה, המסקנה המעשית ברורה: חלון פרטי אינו הופך את המשתמש לבלתי נראה באינטרנט.
מה לעשות עם זה היום
לשימוש יומיומי כדאי לבחור דפדפן עם הגנות פרטיות ולהבין את הגדרותיו, למשל Brave או Firefox המוגדר בהתאם לצורך. לפעילות רגישה אפשר לשקול Tor Browser או Mullvad Browser. בדקו את נקודת הפתיחה שלכם בכלי בדיקה, וזכרו: צמצום מאפיינים ייחודיים עשוי להקשות על הזיהוי, אך שום כלי יחיד אינו מבטיח אנונימיות.
״מחיקת קובצי Cookie לבדה אינה מסתירה את טביעת האצבע של הדפדפן; חשוב גם לצמצם את מה שמייחד אותו.״ — רוברט ואצלוויק




